מהתקשורת
יתומי צה"ל הבוגרים מספרים את הסיפור שלהם, והתקשורת מקשיבה. כאן ריכזנו כתבות וטורים שליוו את דרכנו, מהמאבק על הכרה במעמד היתום ועד הקולות האישיים של מי שגדלו בצל האובדן. כל כתבה היא עוד חלון לחיים שממשיכים, ולזכות שלא פגה עם הזמן.
קולות אישיים
מיכל דיין טלקר התייתמה מאביה בגיל שלוש. היום היא מנהלת קהילה של יתומי צה"ל. בטור בעיתון דבר (14 באפריל 2021) היא סיפרה על החלל שנשאר: "אמא שלי הייתה הכול בשבילנו, אבל זה עדיין חצי. אבא זה עולם ומלואו".
רות משאט, מייסדת ומנהלת הארגון, כתבה אצל גל גפן (11 באפריל 2021) על הרגע שבו הבן שלה עמד להתגייס, ועל מה שהרגע הזה עורר בה מחדש. שבועון לאשה (28 באפריל 2020) הביא ארבעה מונולוגים של יתומות צה"ל, על צד פחות מוכר של השכול.
המאבק על הכרה
מדינת ישראל לא מכירה ביתומי ויתומות צה"ל מעל גיל 21 כמשפחה שכולה. הנושא הזה חזר בתקשורת שוב ושוב. YNET (14 בספטמבר 2018) פרסם טור אישי: "אבא שלי נהרג ביום כיפור אבל אני בת 45 ונחשבת פגת תוקף". ידיעות אחרונות (19 במאי 2019) תיאר את המאבק הארוך של אלפי יתומים בוגרים להכרה במעמדם. אתר onlife (26 בספטמבר 2020) עמד על הפער בין ההצהרות על "כרטיסי משפחה שכולה" לבין המשמעות בפועל.
הכתבות האלה הן חלק מהסיבה שהארגון קם. נוסד ב-2021, והיום עומדת מאחוריו קהילה של כ-2,000 יתומות ויתומי צה"ל.
רוצים לספר, לשמוע או לסייע
עיתונאים, אנשי תקשורת ומי שרוצה להכיר את הארגון מקרוב, נשמח שתפנו אלינו.
ארגון יתומי צה"ל החיים כדרך, ע"ר 580717353 אבנר בן נר 14, נס ציונה Info.idforphans@gmail.com 052-2312839 | 050-4060851
תרומות לארגון מוכרות לצורכי מס לפי סעיף 46.
גלריה